<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' בכור פ"ד</h1>
<h2>דף ז:</h2>
אין שמין (ב)בכורות תמימין לישראל, אבל שמין להן בכורות [בעלי מומין, ושמין בכורות] תמימין לכהנים בזמן הזה (שאין) [שהן] עומדין להאכל במומן וכל שכן ששמין להן בעלי מומין.
<h2>דף ח:</h2>
לא יראה בכור לישראל עד שיהא כהן עמו, שמא כשיתירנו ילך וישחטנו לעצמו, שאע"פ שאינו חשוד על אכילת קדשים חשוד לגזול מתנות כהונה. אבל אם ידוע שמדקדק על עצמו, או הומם [מום] גלוי לכל כקטיעת אבר (או) כמדקדק על עצמו הוא, שהביאו לפני חכם, מתירין לו שלא בפני כהן.
<h2>דף י:</h2>
כל קדשים שקדם מום קבוע להקדישן ונפדו חייבין בבכורה, מום עובר או שהקדישן תמימים והוממו בקבוע ונפדו פטורין, שהן לא יצאו לחולין לכל דבר, שאסורין בגיזה ועבודה.
<h2>דף לג:</h2>
כל קדשים שקדם מום קבוע להקדישן ונפדו חייבין בבכורה, מום עובר או שהקדישן תמימים והוממו בקבוע ונפדו פטורין, שהן לא יצאו לחולין לכל דבר, שאסורין בגיזה ועבודה.
<h2>דף לד.</h2>
גזת בכור אפילו בעל מום שנתערבה בגזת חולין אפילו באלף אסורין, שמקדש בכל שהו. האורג מלא הסיט מצמר הבכור [בבגד] ידלק, מצמר המוקדשין מקדש בכל שהו.
